אודות

קוראים לי ישי אופיר, נשוי ואבא ל-4 ילדים מתוקים, גרים כיום בפרדס חנה (מקום נפלא, מומלץ :))

אז איך הגעתי ללמד אנגלית?

אבא שלי אמנם במקור מאנגליה אבל אני לא דובר אנגלית מלידה. לגמרי לא. הזיכרון הראשון שלי עם אנגלית הוא מגיל 5 בערך, מהביקורים אצל סבתא-רבתא שלי בירושלים. היא לא ידעה עברית, ואני כ"כ רציתי לדבר ולשחק איתה. אז כל פעם הלכתי לאבא שלי ושאלתי "איך אומרים באנגלית כך וכך?" ואז הייתי בא אליה עם המילים, היא היתה עונה ואז שוב לחזרתי לאבא- "מה זה אומר מה שהיא אמרה לי?" וכן הלאה.

בשנים הבאות למדתי שלפעמים המתנות הכי טובות בחיים מגיעות דווקא מהאתגרים הכי גדולים. כשהייתי בן 8, נסענו כל המשפחה לשנתיים בדרום אפריקה. כילד ישראלי שהגיע לסביבה חדשה לגמרי, האנגלית הייתה בשבילי אתגר לא פשוט. אני עדיין זוכר את המבוכה כשילדים צחקו על הטעויות שלי, אבל לא הייתה לי ברירה – הייתי חייב ללמוד את השפה כדי להסתדר.

כשחזרתי לארץ לכיתה ה', פתאום הבנתי את גודל המתנה שקיבלתי. בזמן שחברים שלי התמודדו עם שיעורי האנגלית המאתגרים, בשבילי זה היה טבעי. זכור לי למשל שהיו שואלים אותי שאלות דקדוק כמו 'איך אומרים – I can run או I am can run?'. ואני ידעתי את התשובה הנכונה באופן אינטואיטיבי, אבל לא תמיד ידעתי להסביר למה. זה הוביל אותי להבנה עמוקה יותר של חשיבות הבנת יסודות השפה.

לפני כ-15 שנה גיליתי את האהבה האמיתית שלי – להנגיש את השפה האנגלית לילדים. אני קורא לזה 'להתיידד עם האנגלית'. בעיניי, זה בדיוק כמו לקחת מישהו שלא מכיר כדורגל והכל שם נראה לו בלאגן מאיים, וללמד אותו את חוקי המשחק מההתחלה ממש: איפה גבולות המגרש, מה זו רחבת השוער, וכך הלאה. ככל שמבינים יותר את הכללים, ככה המשחק נהיה פחות מאיים.